תכשיטים מבוטחים: רף הערך שאיש לא צופה

זהו הכלל הפחות מוכר במיסוי תכשיטים — וזה שגורם להכי הרבה הפתעות לא נעימות בעת ההצהרה.

מה אומר החוק

סעיף 764, חלק II, של הקוד הכללי למיסים קובע כי עבור תכשיטים, אבני חן, חפצי אמנות או אוספים, הערך החייב במס לא יכול להיות נמוך מההערכה המופיעה בחוזי הביטוח נגד גניבה או שריפה שהיו בתוקף ביום הפטירה, שנחתמו על ידי המנוח, בן/בת זוגו או הוריו פחות מעשר שנים לפני פתיחת הירושה. כאשר קיימות מספר פוליסות, משתמשים בממוצע ההערכות כבסיס.

באופן מעשי: אם טבעת מבוטחת ב-40,000 אירו בחוזה משנת 2019 שעדיין בתוקף במועד הפטירה, יהיה קשה מאוד להצהיר עליה ב-15,000 אירו, אפילו אם זה ערך המכירה האמיתי שלה כיום.

מדוע הפער לרוב משמעותי

ערך ביטוחי אינו ערך שוק. הוא תואם להוצאה הדרושה לרכישת הפריט מחדש בחנות, כולל מרווחים ומע"מ. לכן הוא גבוה מטבעו — לעיתים פי שניים, ולעיתים יותר — מהמחיר שבו התכשיט נמכר בפועל בשוק היד השנייה.

לכך מתווסף אפקט קפאון: חוזים רבים חוזרים על הערכה ישנה, שלא עודכנה מעולם, שנעשתה בתקופה שבה השוק או המחירים היו שונים.

מה היורשים יכולים לעשות

• לבדוק את קיומם ותאריך החוזים. חוזה שנחתם לפני יותר מעשר שנים, או שבוטל לפני הפטירה, אינו נכנס לתחולת הכלל. התאריך חשוב לא פחות מהסכום.
• לבדוק מה הפוליסה מכסה בפועל. הערכה גלובלית קבועה של "חפצים יקרי ערך" בחוזה ביטוח רב-סיכון לדירה יכולה לשמש בסיס רק אם היא מתייחסת במפורש לתכשיטים, אבני חן או חפצי אמנות — ולא לסכום גלובלי לא מובחן.
• לבצע הערכת מומחה בכל זאת. הערכה מקצועית מתועדת נותרת שימושית: היא מבהירה את המצב בפני הנוטריון, מסייעת בחלוקה בין היורשים ומכינה מכירה עתידית.
• לדווח על החוזה לנוטריון. אי-דיווח בתקווה שהדבר יעלם מעין הרשויות הוא טעות: רשות המיסים עלולה לגלות אותו.

המקרה הנפוץ של מכירת פריט במחיר נמוך בהרבה

לעיתים יורשים מוכרים תכשיט ב-12,000 אירו כאשר הוא היה מבוטח ב-30,000 אירו, ואז מגלים שהערך המוצהר לא יכול לרדת לרמת המחיר שהתקבל. מצב זה ניתן לניהול: לנוטריון שלכם יש טיעונים — מכירה פומבית שהתקיימה תוך שנתיים, חוזה ישן מדי, כיסוי לא ספציפי — אך עדיף לצפות מראש מאשר לתקן. לכן חשוב לבדוק את הביטוח לפני המכירה.

עודכן בתאריך 24 ביולי 2026 — המדרגות וההנחות עשויים להשתנות בכל חוק תקציב.